תקופת הצעירוּת – גילאי 18–30 – מזמנת אתגרים מגוונים לצד הזדמנויות אדירות. הדור הצעיר הוא דור האזרחים והמנהיגים של היום ושל המחר. כדי להבטיח שגשוג וצמיחה של החברה הישראלית במישור החברתי, הכלכלי והסביבתי בהווה ובשנים הבאות, יש להפנות זרקור לאתגרים ולהזדמנויות הייחודיים לקבוצת הגיל הזו.
במשך שני עשורים, קרן גנדיר פעלה באופן אסטרטגי בשדה הצעירים בישראל. הפעולות שיזמה הקרן נועדו לקדם שיתופי פעולה רב־מגזריים ולהרחיב את ההתמקצעות בתחום, בין היתר באמצעות תמיכה בארגוני חברה אזרחית העוסקים בעשייה חברתית וערכית. הקרן פעלה ליצירת "כלכלת פתרונות" בתחום הצעירים בישראל: רשת של חיבורים בין גופים מקצועיים מכלל המגזרים, הפועלים במשותף ליצירת פלטפורמות ומענים מיטביים עבור צעירים ואיתם.
רקע – על תקופת הבגרות הצעירה
הדור הצעיר של ימינו כבר הוכיח, ועדיין מוכיח, כי יש לו רצון ויכולת לגלות אחריות ולהשפיע על סביבותיו בהקשר החברתי, הכלכלי והסביבתי, לא רק לטובת האינטרסים שלו עצמו, אלא גם למען הכלל.
בתקופה שבין גיל 18 ל־30, צעירים וצעירות נדרשים לקבל החלטות מכריעות, שיעצבו את עתידם במגוון תחומי החיים: גיבוש הזהות וקבוצות ההשתייכות שלהם, בחירת מסלול השכלה וקריירה, הקמת משפחה, דיור עצמאי ועוד. מאפיין נוסף של תקופה זו הוא פיתוח דפוסי השתתפות אזרחית ומעורבות החברתית.
קבלת החלטות מיטביות עבור הצעיר.ה היא משימה מרכזית בתקופה זו, ולהחלטות אלו יש השלכות ארוכות טווח על חייו של הפרט, כמו גם על כלל החברה. אתגרי המציאות פוגשים את כולנו, אך הם משפיעים ביתר שאת על צעירים. כחברה, יש לנו אחריות לפעול עם כלל הצעירים בישראל ולמענם, ובפרט לתמוך באלו המתמודדים עם מיעוט הזדמנויות וחסמים מובְנים. עבורם, מרחב הבחירה עלול להיות מצומצם יותר, מה שעשוי להקשות עליהם לממש את יכולותיהם ושאיפותיהם.
התפתחות שדה הצעירים בישראל
בעשור האחרון חלו תמורות נרחבות בשדה הצעירים, לרבות הקמת רשות צעירים ממשלתית ואגפי צעירים במספר משרדי ממשלה. ברשויות המקומיות מכהנים בעלי תפקידים המחזיקים בתיק צעירים, הוקמו מרכזי צעירים ויחידות צעירים, ורשויות רבות כבר אימצו אסטרטגיה רשותית לתחום. ארגוני חברה אזרחית מפתחים ומפעילים עשרות תוכניות לקידום השתתפות ומעורבות חברתית של צעירים, ויוצרים מענים עבורם במגוון גדול של תחומים, בין היתר סביב צומתי חיים של צעירים.
מתוך תפיסה כי השלם הגדול מסך חלקיו, בקרן מאמינים כי פעולה משותפת ומתואמת של ארגוני חברה אזרחית העובדים באותו תחום או עם אותה אוכלוסייה, עשויה להשפיע באופן נרחב ומעמיק, בנוסף על ההשפעה של כל ארגון בנפרד. מכיוון שפעולה משותפת אפקטיבית דורשת תשתית תפעולית יציבה וארוכת טווח, הקרן תומכת גם בפורומים תוך־מגזריים ורואה בהם פלטפורמה חשובה לחיזוק תחום הצעירים בישראל. פעילות הפורומים מאיצה את התמקצעות התחום, יוצרת מענים משותפים למספר ארגונים, מקדמת מדיניות ומייצרת תודעה ציבורית רחבה.
במהלך שנות פעילותה, עסקה הקרן בפיתוח תשתיות בשדה הצעירים, לרבות שותפות בפיתוח מערכת מידע רשותית, המאגדת נתונים רשותיים של צעירים ומנגישה ידע אקדמי ויישומי.
בשנת 2024 נפתחה התוכנית האקדמית הראשונה בתחום, בתמיכת הקרן – תואר שני בלימודי צעירות במכללה האקדמית תל אביב-יפו. למידע על התוכנית
